אז הבטחתי פוסט שיער בהמפקדת, ואני גם אקיים
חלק 1- נועה
אז לנועה יש כמובן את הקוקו המדוגם מושלם פלס שלה. גבוה, בלי שערה רופפת. לאורך כל הסדרה אנחנו רואים אותו בסיטואציות שבהן הוא צמוד מדי או רופף מדי כשהיא לא מצליחה באמת למצוא את ‘האני הפיקודי’ שלה.
אבל הוא מוצג לנו בצורה הכי יפה כשהיא בשיא שלה בתור מפקדת: סוף עונה 2 וסוף עונה 1. על סוף עונה 1 אין על מה להגיד הרבה- נפוח, מדוגם מושלם, בטוח בעצמו. הוא בכל זאת לא מתוח בצורה שגורמת לה להיראות כאילו היא עד שניה נשברת, ויש בו גמישות.
סוף עונה 2 לעומת זאת יותר מעניין, כי יש בקוקו סדקים ושערות רופפות ומה לא, אבל הוא בכל זאת נפוח במלוא תפארתו. נועה מלאה בחרדות, אבל היא יודעת שהיא עושה את הדבר הנכון וממלאת את חובתה בתור מפקדת.
כמובן שהסדקים והבלאגנים בקוקו הם הסדקים והבלגאנים בנועה. זה מודגם לנו כאן בצורה מהממת. לעומת סאלי, נועה בלאגן, אבל היא זאת שלכאורה יותר עוקבת אחרי החוקים הצהליים בקוקו שלה. לסאלי, ספיר וצליל יש כולן אותו שיער בתחילת העונה הזאת- לא קוקו, אבל עדיין משהו מוקפד שעוקב אחרי הנהלים בצורה טובה. יש לסאלי את המקום הפיקודי שלה בין החוקים והנהלים לבין להביא את עצמה ולהתאים את עצמה לסיטואציה, בזמן שנועה לא מצליחה לשלב בינהם בצורה טובה בשלב הזה ובסוף פשוט מתפרקת. למרות זאת, יש לה פוטנציאל.
עד דוגמה שבה נועה מוצאת את האיזון בין קוקו רופף מתפרק לבין צמוד ומכאיב- הסצנה על הגג. וואו .עכשיו, הסצנה הזאת היא מהדברים היפים שראיתי בטלוויזיה, וזה מודגש ממש על ידי ההבדלים בין נועה לשמרית. שמרית פזורה, פיזית ערומה- פגיעה. למרות זאת היא מוצאת מקום בטוח בעצמה וחזק. נועה באה לעומתה מהפוזות הפיקודיות, אבל משתחררת. זה מודגם בצורה ככ יפה על ידי הניגוד בין הקוקו של נועה שבשיא תפארתו לבין השיער הפזור של שמרית, והמדים הצהליים לעומת המגבת הלבנה.
וזה מביא אותנו לנועה האהובה עלי- נועה שיער פזור. כן כן, שיער פזור. כל פעם שהיא עם שיער פזור היא רחוקה מהצהליות שלה, מהמקום שבו היא מוצאת את עצמה הכי טוב. אבל היא גם במצב יותר פגיע ופתוח. היא חושפת את עצמה, ומקווה שיהיו תוצאות טובות.
בתחילת הדייט שלה עם שמרית היא דווקא מנסה לעשות מהשיער משהו יותר מסודר, אבל בסופו של דבר מוצאת את עצמה מבולגנת, בשיא הפגיעות והפוטנציאל לשינוי שלה. זה עד משהו שעושה את הסצנה הזאת ככ כואבת בשבילי.
מבחינת השיער של נועה, תחילת העונה השלישית היא סטירה לפרצוף. למה? נועה עם פאקינג קוקו נמוך. היא מפורקת. היא לא המפקדת יותר, היא באיזה מצב ביניים דפוק, שבו היא שייכת בפיקוד ובקוקו המסודר אבל נחסמה ממנה הגישה אליו אז היא מגישה לחם בחדר אוכל עם קוקו נמוך.
ואז אנחנו מגיעים לסצנה שגרמה לי לרצות לכתוב את הפוסט הזה בכלל. כאן אנחנו טיפה גולשים לטריטוריה של השיער של אביב, אבל זה חשוב. הסצנה הזאת אומרת לי ככ הרבה. נועה על סף התפרקות- קוקו מפורק ומבולגן, כמעט כבר שיער פזור. כואב לה. אבל אביב לעומתה עומדת עם שיער פזור וביטחון עצמי- פגיעה אבל עדיין לביאה. היא מושכת את נועה אליה, מראה לה את היופי שברגעי החולשה שלה, ברגעים שבה היא עם שיער פזור, אחרי שנועה נכוותה כשהיא חשפה את עצמה לשמרית. ידידי, חברי ואחרים, ככה עושים סדרת טלוויזיה.
