אז נתקלתי שוב בפוסט שהולך בערך “הדבר שלא מלמדים על הנאצים זה שהם לא סתם שרפו ספרים, הם שרפו ספרים על קומוניזם ומדעי מגדר”

ואז ריבלוג שהולך “אל תשכחו שהם שרפו ספרים של יהודים כי הם אמרו שהיהודים רוצים להרוס את גרמניה, בדיוק מה שterfs אומרות עכשיו על טרנסים! אנטישמיות גזענות וטרנספוביה תמיד קשורות ביחד”

ואני חייבת לומר שפעם הסכמתי עם הפוסט כי באופן כללי הוא באמת נכון. אבל לקרוא אותו עכשיו, כשכל העולם פתאום למד לחשוב רק בתיאוריות קונספירציה, פשוט הפיל לי אסימון

כי זה אף פעם לא היה לגבי אנטישמיות

כולם פה כל כך שמחים להשתמש ביהודים כgotcha, להשוות אנטישמים לכל דעה אחרת שהם לא אוהבים, לדבר על נאצים אבל לא על הקבוצה הכי גדולה שהם רדפו

אם יש פוסט על יהודי בשואה הוא חייב להיות גיי

אנטישמיות תמיד חשובה *כי* היא כמו טרנספוביה, *כי* היא כמו גזענות, *כי* הם באים ביחד. תשתמשו באנטישמיות כlitmus test - אם הוא אנטישמי הוא גם נגדכם. אנטישמיות אף פעם לא רעה בפני עצמה.

שזה דבר מקומם מספיק, לא? אבל אז הוא הפיל לי עוד אסימון.

חשיבה כזאת - שאנטישמיות תמיד באה בקבוצה, שהיא נראית כמו כל שנאה אחרת - היא זאת שהביאה למצב הנוכחי. השמאל לא יכול להיות אנטישמי כי הוא אנטי טרנספוביה, כי הוא אנטי גזעני. כי הוא לעולם לא היה תומך בשנאה רועשת. אבל האנטישמיות מתחילה בשקט, בקונספירציות. היא נמצאת בכל צד פוליטי. היא שונה ומיוחדת ולא כמו שנאות אחרות. כדי להילחם בה צריך כלים שונים מאלה שהאקטיביסטים למדו להשתמש בהם. היא לא תתוקן אם תלמדו על חגי ישראל ותמליצו על ספרים עם דמות יהודיה. להגיד שהיא תמיד קשורה ביחד עם טרנספוביה זו לא הנחה שגויה כי היא לא תואמת את המציאות - היא שגויה כי היא כמו ההנחה שכל מלבן הוא ריבוע כי כל ריבוע הוא מלבן.